<h1>פירוש התפילות לר"י ב"ר יקר</h1>
<h2>דף מ:</h2>
וביום שביעי ליכא זמן דאמרי' בערבי פסחים וזהו הטעם לפי דכתוב חג שבעת ימים. וקשי קצת על מה דגרסי' בערבי פסחים ירושלמי [ה"ה] תניא אין אומרי' זמן אלא בשלשה רגלים בלבד, אמר ר' מונא מתניתין אמ' כן בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות. פי' לאפוקי ר"ה ויה"כ. תני כל מקום שנאמ' בו מקרא קדש אומ' זמן. [פי'] אם כן אפי' בראש השנה ויה"כ אומ' זמן. זהו תימה שהרי כתוב מקרא קדש בשביעי של פסח, אם כן איכא זמן. ואי נמי קיימינן כתנא קמא דלא תלי זמן במקרא קדש, איך אומרי' בר"ה וביה"כ זמן. מכל מקום יש לומר דקיימינן כתנא בתרא דתלי זמן במקרא קדש ולא קשי משביעי של פסח דלא טרו ושקלי' עליה כיון דכתוב בפירו' חג שבעת ימים, ימים, מכלל שכל שבעת ימי הפסח אינו אלא חג אחד ואע"ג דכתוב מקרא קודש של פסח.
<h2>דף נד.</h2>
ונהגו כל ישראל לנענע בשעת תלמוד. לפי דאמרינן בבראשית רבה [נ"ו ב'] התורה לא ניתנה אלא בזכות השתחואה, שנא' והשתחויתם מרחוק. ולכך נראה שאין ראוי לנענע לצדדין אלא לפניו דרך השתחואה.
